טיפול בנוער ובמתבגרים צעירים
טיפול בבוגרים צעירים
בוגרים צעירים
בוגרים צעירים הינם קבוצה של גברים ונשים צעירים בגילאי 20-40 אשר חשים שטרם מצאו עצמם שייכים לחברה או למשפחה מבחינה רגשית, חברתית ומקצועית.
חלקם נשואים ובעלי משפחות, חלקם רווקים או חיים בגפם.
מדובר בקבוצה רחבה בעלת מאפיינים שונים וסיבות שונות להגעה לשימוש בחומרים ממכרים. חלקם ניתמך בהורים לסיוע כלכלי ו/או רגשי.
הבוגרים הצעירים חשים שהם "תקועים" במצב שבו הם לא מצליחים להתקדם בחיים מהבחינות הבאות:
זוגיות – אינם מוצאים בת זוג, או שבת הזוג מאיימת להיפרד מהם כיון שהם נשואים ל"שימוש בחומר ממכר" ולא להן
מקצועית – חלקם אינם מצליחים לממש עצמם מקצועית בגלל שההתמכרות מנהלת להם את שעות העירות ואת התיפקוד.
כלכלית – כסף רב מופנה להתנהגות ההתמכרותית או לקניית החומר הממכר.
רגשית – הם חשים", מתוסכלים, בודדים ו"תקועים" ואינם יודעים כיצד לשנות זאת.
הסיבות לשימוש
השימוש בחומר החל לרוב בגילאי ההתבגרות או 20+, בפגישות עם חברים. סיפק הקלה מחיי היום יום והקשיים, סיפק קשרים חברתיים ותחושה טובה.
עם השנים המשתמש החל משתמש גם כשהוא לבד ולא בקבוצה חברתית, והשימוש החל להיות תובעני – אי אפשר לדמיין את החיים בלעדיו.
השימוש בחומר הפך הרגל, הפך להתמכרות.
חומרים ואופן שימוש
בוגרים צעירים משתמשים לרוב בסוג חומר אחד – חומר שאליו הם פיתחו העדפה במהלך השנים מסיבות רגשיות, קוגנטיביות או פיזיולוגיות.
החומרים יכולים להיות מגוונים מאוד, החל מגראס, סמי פיצוציה (סמים מסונטזים), קוקאין, הימורים ועוד.
שימוש בסמים,אלכוהול, הימורים שם את הבוגרים הצעירים בסיכון רב. הסיכון למשתמשים תלוי ברקע הגנטי שלהם (קרי, האם יש בממשפחה היסטוריה של מחלות נפש), תלוי במצב הרגשי שלהם וברקע יציבות המבנה המשפחתי שלהם.
התמכרות
לפעמים התמכרות ופגיעה פיזית ונפשית מתרחשות קרוב לזמן השימוש, ולפעמים אחרי תקופת שימוש מסויימת.
הסכנה
שימוש והתמכרות פוגשים את תהליך הצמיחה הטבעי של המוח והגוף, כמו גם את ההבשלה הרגשית המתפתחת עם השנים.
לעיתים ניתן לפגוש בוגרים צעירים שהחלו שימוש בגילאים מוקדמים מתקשים לקחת על עצמם אחריות של בוגרים, לבחור בהורות ולנהל חיי משפחה ומקצוע. יש איזו פנטזיה קסומה שמחזיק השימוש – פנטזיית נעורים חסרת אחריות.
מאוד קשה להשתחרר ממנה. ההתמכרות למקום של הפנטזיה הוא עוצמתי ומייסר.
הפנטזיה אינה מקדמת את הבוגר הצעיר למקום שטוב לו בו, והוא חש מדוכא, בודד ומתוסכל.
באופן מצער ,שימוש קבוע וארוך טווח או ההשלכות שלו על עשוי לפגוע במצב הרגשי, הקוגנטיבי והפיזי של המשתמש.
השלכות לדוגמא: שינויי מצבי רוח, התפרצויות זעם, התקפים פסיכוטיים, התרוששות כלכלית, בדידות, ניתוק מהמציאות ועוד.
הטיפול
יצירת קשר של אמון, חידוד ההבנה ששימוש בחומרים או התנהגויות ממכרות מהווה בריחה או התנגדות – סימפטום לתחושה רגשית קשה או לחלל רגשי ואובדן, חידוד הסיכון בשימוש, מציאת אלטרנטיבות נורמטיביות לסיפוק הצורך שמוביל לשימוש, בדיקת העולם הרגשי שמוביל לשימוש, עבודה משותפת עם המשפחה, עם בת הזוג או ההורים – לעיתים אף פגישה משותפת של כולם, בכדי למקסם את הפוטנציאל לתקשורת מייטבית בבית והצלחת הטיפול.
כמו כן, במידת הצורך הפנייה לפסיכיאטר המומחה בהתמכרויות.
הצלחות בטיפול
חשוב לומר, שהעבודה עם בוגרים צעירים מלאת תקווה.
זהו זמן הצמיחה האישית הרגשית והקוגנטיבית שלהם, זה הזמן הטוב ביותר להצעיד אותם אל שינוי הרגלים ותפיסות מוטעות לגבי החיים.
מדובר במהפך שיכול להתרחש בתוכם, ואשר ישפיע לטובה על מיכלול המעגלים הסובבים אותם.
ההתחברות וההזדהות עם הכעסים, התיסכול וראיית העולם הייחודית שלהם, עוזרת להם להרגיש יותר מובנים ונתמכים.
כאשר יש להם מקום בטוח ושמור, הם מבטאים את הפחדים, הלחצים והקונפליקטים הפנימיים שלהם, וכך מצליחים לבנות באופן יותר אותנטי את הזהות ואת תפיסת העצמי שלהם.
הטיפול והליווי המקצועי ממקום שאינו שופט ומבקר אלא מכיל ומתחבר, מאפשר להם להקשיב ולהיות פתוחים יותר ליד מכוונת.
האפשרות לפגוש מטפל שמבין מכיל וצועד איתם ביחד למיקסום הפוטנציאל שלהם כאנשים צעירים והבניית העתיד שלהם כמלא תקווה, מאפשרת עבודה מצויינת ומוצלחת.
תיאור מקרה לדוגמא
שלושה חודשים הוא היה בטיפול. בחור צעיר. אב לשני ילדים, מכור לגראס.
"אני רוצה להיגמל", הוא אמר כשנכנס לראשונה לחדר. "אני רוצה חיים אחרים. אני רוצה להיות מודל לחיקוי לילדים שלי, אני רוצה לעזור לאשתי בבית, אני רוצה לעבוד במקצוע שלי. אני רוצה להצליח".
במיפגשים הוא קיבל ממני כלים לניהול הדחף לשימוש, הוא שיתף על רגשותיו, על הכמיהה ל"בריחה". הוא תירגל בבית את הכלים הללו, לצד עבודה רגשית מעמיקה שעשה בקליניקה.
במהלך הזמן הזה ערכנו גם פגישה משותפת שלו ושל אשתו בקליניקה, הקשבתי לדיאלוג בינהם ונתתי גם לה כלים להקשבה "אחרת" ולניהול הקשר הבינאישי עם בן זוגה.
אחרי שלושה חודשים הוא אמר שהוא נקי, שהוא מרגיש בטוח, שהיחסים בינו לבין אשתו השתנו לטובה. הוא מרגיש שהוא יכול להמשיך את הדרך לבד.
נפרדנו לשלום בידיעה שאם יהיה צורך, אני נמצאת עבורם במרחק של שיחת טלפון.