המטרה: להירגע! האמצעי: כדורי הרגעה

גמילה מכדורי הרגעה

טיפול להתמכרות וגמילה מתרופות

מאת: אורנית ויינשטוק, מומחית לטיפול בהתמכרויות

לקבלת ייעוץ: 03-6349876 | 054-2349876

 

כיצד להיגמל מתרופות?

רובנו כבני אדם עשויים להיתקל במהלך החיים באירועים, חוויות או תקופות שהתחושה הרווחת בהם מאופיינת כחרדה.

שינויים פתאומיים בחיים, טראומה, אובדן, חוויות בלתי צפויות, ואפילו שינויים הורמונאליים המאפיין נשים בהיריון או אחרי לידה הם רק חלק מהגורמים שעלולים להגביר את תחושת החרדה.

ישנם אנשים שהחרדה היא אורח קבוע המלווה אותם לאורך החיים ומתעצם עם הגיל, ישנם אנשים שיש להם נטייה מוקדמת לחרדה וכאלה שמפתחים חרדה בהיותם חשופים לסביבה או למודל משפחתי בעל דפוסי חרדה.

ישנם סוגים שונים של חרדה, אך הם באים לידי ביטוי בסימנים דומים: קצב לב מוגבר, מתח, הזעה, תחושת פחד או חשש, מחשבות טורדניות ומדאיגות ועוד… דרך ההתמודדות האדם עם סימנים היא המפתח להשפעה על התפתחותה או דעיכתה של החרדה.

 

מנגנון הסתגלות בריא לחרדה יבוא לידי ביטוי בהתמודדות עם החרדה על ידי מציאת מקורות תמיכה, נטרול מחשבות שליליות, דיבור עצמי ושימוש בשיטות כגון מדיטציה, הרפיה ועוד.
שיטות אלו יכולות להפחית חרדה בטווח המידי, אך בעיקר הן מסייעות לעצור את התפתחותה של החרדה בטווח הרחוק יותר מה שמאפשר התמודדות בדרכים בריאות בהמשך החיים.

כאשר לאדם יש קושי בפיתוח מנגנוני התמודדות שונים הוא עלול לחפש פתרון מיידי.

המטרה של פתרון זה לא רק להפסיק את החרדה "כאן ועכשיו", אלא גם  למנוע את המחירים שהיא גובה כמו: פגיעה באיכות או באפשרות קיומה של עבודה, פגיעה בחיי החברה, בתקשורת הבינאישית וביכולת לבנות קשרים, פגיעה בתפקוד המשפחתי וכמובן פגיעה באיכות החיים.

 

גמילה מתרופות פסיכיאטריות

כיום, תרבות פתרונות "האינסטנט" מאפשרת למצוא מענה מיידי גם לחרדה: תרופות בהשפעה מידית. לא רק שהן משפיעות במהירות הן גם חוקיות, לגיטימיות, נפוצות, קלות להשגה ובעיקר מפתות מאוד.
על עוצמתן והשפעתן המיידית אין וויכוח, השאלה היא רק, כמו בכל התמכרות, מה הם המחירים והתוצאות של "הפיתרון המיידי" הזה.
כדורי הרגעה הניתנים על ידי מרשם רופא, הם כדורים השייכים למשפחת הבנזודיאזפינים, כאשר הנפוצים נמכרים תחת השמות: קלונקס או בשמו הרפואי קלונאזפאם (Clonex), וואבן, לורווין, קסנקס ועוד.
כדורים אלו גורמים להרפיית שרירים ולהשריית שינה.

השפעתם המרגיעה מטפלת בדיוק באותן סימנים שכה מעיקים על הסובלים מחרדה, כך שתוך זמן קצר כמעט ולא מרגישים את המתח הגופני התמידי, את דפיקות הלב ואת הפחד.
הקלות המפתה של שימוש בכדורי הרגעה יוצרת מלכוד מסוכן בו האלטרנטיבה של חיים ללא תרופות, תחילה של עבודה עצמאית ופיתוח מנגנוני הסתגלות פנימיים להתמודדות עם החרדה לא באים בחשבון.

התמכרות היא תוצר כמעט ישיר של מלכוד זה.

 

מפתיע הוא שבדרך כלל אותם אנשים המוצאים עצמם מכורים לכדורי הרגעה הם דווקא אלה שמתנגדים בתוקף, כמעט אידיאליסטים בהתנגדותם לשימוש בסמים או אלכוהול.

לרוב הם אנשים מופנמים, המנהלים אורח חיים בריא, ולכן גם לא יבינו כיצד הם נפלו להתמכרות. מה שמקשה על הטיפול במכורים אלו שהם מכחישים את מצבם, ומצדיקים את הצורך הרפואי והלגיטימציה מהאוטוריטה הרפואית: "רופא המשפחה רשם לי את הכדורים, לא פסיכיאטר!"

 

התמכרות לקונקס וגמילה >>

התמכרות לכדורי שינה וגמילה >>

התמכרות לריטלין וגמילה >>

 

גמילה מכדורי הרגעה

אם רופא המשפחה מאשר הגדלת מינון אז למה בעצם לא להירגע יותר?

צורת חשיבה שכזו יוצרת תהליך מהר ומתעתע שבו האדם מפתח סיבולת לבנזודיאזפינים, לדוגמא קלונקס. פעמים רבות מכורים לכדורי הרגעה מוצאים עצמם אחרי שנה או שנה וחצי נוטלים מינון גבוה מאוד וחלקם אפילו אינם מודעים למינון המדויק שנוטלים. ערפול זה אינו מקרי.
עם הזמן הגוף מסתגל לתרופות ההרגעה, הגוף והנפש נהיים "עצלנים" והחרדה מתעצמת וצפה למרות השימוש מכיוון שהגוף מפתח סיבולת ומתחיל "לדרוש" יותר ויותר התערבות חיצונית.

 

שימוש נפוץ אחר בכדורי הרגעה נעשה בהתמודדות עם האנגאובר או בגמילה מאלכוהול.

התמכרות לאלכוהול פעמים רבות נובעת מתוך הצורך להתמודדות עם חרדה, ובדומה לגמילה מתרופות גם גמילה מאלכוהול חושפת את האדם לרמות גבוהות יותר של לחץ ומתח.

נגמלים מאלכוהול פעמים רבות מוצאים מזור לתחושות החרדה בתרופות הרגעה, אלא שנטייתם הראשונית להתמכרות ורגישותם הנוכחית, מקשה עליהם לעשות שימוש מבוקר בתרופות, והם מוצאים עצמם שוב במעגל ההתמכרות.

חשוב להבהיר, ישנם מקרים בהם התערבות רפואית היא הכרחית, בעיקר כאשר החרדה לא מאפשרת תפקוד סביר וגורמת מצוקה רבה לאדם.
אלא שהתערבות זו כמעט לעולם לא אמורה להיות ההתערבות היחידה, למעשה עליה להיות התערבות ראשונית שתאפשר עבודה של האדם על פיתוח מנגנוני הסתגלות והתמודדות תוך תהליך של תמיכה רגשית וקוגניטיבית.

 

לא מומלץ לעשות ניסיון עצמאי ופתאומי להפסיק שימוש בכדורי הרגעה מכיוון שזה עלול להיות מסוכן.

ניסיון להיגמל מהתמכרות לכדורי הרגעה מתבטאת מעל הכל בחרדה הגבוהה הרבה יותר מהחרדה הראשונית, עד כדי התקפי חרדה תכופים, שיתוק וחוסר תפקוד מוחלט.
מלבד ההתמודדות מלבד רמות חרדה הולכות וגוברות קיימים שני סיכונים עיקריים בגמילה עצמאית ולא מבוקרת.

הסיכון הראשון הוא מעבר מכדורי הרגעה לשימוש בסמים אחרים, בניסיון להקל על תסמיני הנסיגה הקשים.
הסיכון השני הוא התרחשותו של התקף אפילפסיה. הפסקת התרופות באופן פתאומי מכניסה את המוח למצב שבו הוא רגיש להתקף אפילפסיה שעלול לגרום לחבלות ראש, זעזועי מח וריבוי מכות יבשות.

 

לכן גמילה מכדורי הרגעה חייבת להיעשות באופן מבוקר, ובדומה לגמילה מאלכוהול, המטופל חייב להיות תחת פיקוחו של רופא או של בני משפחה בימים הראשונים עד שמתבססת יציבות רפואית.

הדרך המומלצת לגמילה מכדורי הרגעה היא הפחתה הדרגתית של המינון, המינון נקבע על ידי רופא ועל כן התהליך נעשה בהשגחתו.

במקביל לגמילה הפיזית, יש חשיבות רבה בעירוב גורם מקצועי שיעניק תמיכה נפשית ויעזור הן להתמודדות עם הגמילה מההתמכרות והן לשם מציאת הכוח הפנימי והיכולת של האדם להפחתת החרדה.

 

ייתכן ויעניין אותך עוד:

 

שתפו אם אהבתם