בלוז להתמכרות – מתחילים להכיר בבעיה

בלוז להתמכרות

מאת: אורנית ויינשטוק, MA פסיכולוגיה, מנהלת המרכז לטיפול וייעוץ.

מטפלת בכירה ומוסמכת בטיפול בתמכרויות ובתחלואה כפולה.

(LPC, licensed Professional Counselor, CAC III, Certified Addiction Counselor)

 

ההתמכרות שבדרך

בואו נדבר על התמכרויות בלי להיבהל, תנשמו עמוק, זוהי תופעה שהייתה קיימת מאז ומתמיד, בימי המקרא ובמיתולוגיה היווינית כבר דובר בה רבות, דיוניסוס אל היין הוא בכלל אל הטבע והפריון רק שבחגיגות הטבע ביוון כמו גם היום במסיבות הטבע… סמים ואלכוהול הם חלק מרכזי מהארוע.

התמכרות היא נחלתם גם של היפים, המצליחים והמוצלחים. זה קורה גם במשפחות הכי טובות.

חשוב להבין שלא כל מי ששותה אלכוהול הוא אלכוהוליסט.

לא כל מי שפה ושם מעשן ג’וינט, מכור לגראס, לא כל מי שנכנס לקאזינו, הוא מהמר כפייתי, לא כולנו מכורים למסכים ולא כל בחורה רזה סובלת מהפרעת אכילה.

 

מי הוא המכור?

אז מי נחשב למכור? מכורים הם אלו שאיבדו את השליטה על השימוש בחומר מסויים או בהתנהגות מסויימת ועכשיו אותו חומר או התנהגות מנהלת אותם. האלכוהוליסט לא שותה אלכוהול, האלכוהול שותה אותו, המהמר הכפייתי לא משחק את המשחק, המשחק משחק אותו, המכור לאופיטים/משככי כאבים (שנלקחים ברובם הגדול עם מרשם מרופא כגון אוקסיקונטין, רוקסט וטרמדקס.)

אינו משתמש באופיטים כי הוא רוצה, אלא כי הסבל שחווה המכור ללא הכימיקל הוא בלתי נסבל והפתרון המידי להקלת הסבל היא צריכה של עוד ממנו.

 

גם המפורסמים מכורים

מרלין מונרו, אלביס פרסלי, ג’ניס ג’ופלין, קייט מוס, מיקל ג’קסון, בוב דילן, ג’ון לנון, רובין וויליאמס, מיקל ג’ורדון, לאנס אמסטרונג, בריטני ספיר, בראד ואנג’לינה ג’ולי/פיט, וויטני יוסטון, אימי ווינהוז, ג’ורג’ מיקל, להמשיך? בביצה המקומית מדברים על זה הרבה פחות פתוח, לצערי הרב זו תופעה שללא הצדקה קשורה להרבה בושה, סודות ורגשות אשמה.

קל יותר לקשר אותה לאוכלסיית קשת יום, לפשע ולעולם התחתון וכך אולי להרחיק אותה משדה הראיה שלנו ומהצורך להתמודד עם הקושי והכאב שכרוכים בה. “הודנו שאנו חסרי אונים” כך נכתב בצעד הראשון בתנועת השתיים עשרה צעדים.

 

מכורים אנונימים

בשנות השלושים כשהוקמה תנועת המכורים האנונימים, על ידי ביל ווילסון ובוב סמית, אנשי עסקים, רופאים ואנשים מכובדים בחברה שהבינו מתוך החוויה האישית שלהם והסבל מהתמכרות שלהם, שהריפוי יכול לקרות רק עם תמיכה, קבלה ואהבה של מכורים אחרים שרוצים לחיות חיים בריאים וחופשיים מהתמכרות.

באותם שנים הוקמה תנועת אלכוהוליסטים אנונימים/AA ובעקבותיהם NA/נרקוטים אנונימים.

להודות ולקבל חוסר אונים, מנוגד להרבה מהתפיסות שלמדנו וחונכנו עליהן. אנחנו שואפים להיות חזקים ובעלי שליטה.

להודות שאיבדנו שליטה על השימוש בחומר, התנהגות או שילובים למינהם של חומרים והתנהגויות, לקבל שזוהי סוג של אלרגיה ועלינו להימנע לחלוטין משימוש במשהו שלמרות

כל הסבל והמחירים שנגבו, יש בו או בהם, גם הנאה מרובה, נחמה ובלתי ניתן לדמיין את החיים בלעדיהם, זהו תהליך פרידה ממושך ומורכב. מעידות וחזרה לשימוש ולדפוסים ישנים, הם חלק בלתי נמנע מהתהליך.

הטעות הגדולה ביותר בהתייחסות להתמכרות היא שהמכור הביא את זה על עצמו.

אמר לי פסיכיאטר בכיר בתחום הטיפול בהתמכרויות בעל ארבעים שנות נסיון: “הפשע הכי גדול של האנושות היא הבורות”, לשאול בן אדם שסובל מהתמכרות למה הוא לא מפסיק? זוהי אי הבנה בסיסית של תופעת ההתמכרות, שרבים מגדירים אותה כמחלה. מיליוני אנשים בכל רחבי העולם נפגעים ממנה.

 

ההתמכרות – בעיה מוכרת

ארצות הברית סוערת וגועשת כי סוף סוף מוצף נושא ההתמכרות כבעיה בוערת, “מגיפת האופיטים” היא רק חלקיק שקל יותר להתייחס אליו מתוך שלל התמכרויות שהחיים מזמנים לנו: אלכוהול, ממריצים למיניהם (קוקאין, ריטלין על צורותיו וצרותיו השונים) גראס, הימורים שכבר מזמן יצאו מזירת הקאזינו והיום רובם הגדול נעשה און-לין (באטים), משחקי מחשב, סקס ופורנו וכמובן תרופות עם מרשם, משכחי כאבים אופיטים כגון: פרוקסט, אוקסיקוטן,  וכדורי ארגעה/שינה למינהם כגון: זאנקס, כלונקס, לוריבן, וואבן ויתר נגזרות הבנדומין הידוע גם בסלנג כ”בנזו” על שם החומר הפעיל בנזודאזפין.

חשוב לי לציין שלא מדובר בתרופות אנטי דיכאוניות כגון ציפרליקס, בכמעט שני עשורים שאני מטפלת בהתמכרויות/תחלואה כפולה, לא נתקלתי בצריכת יתר או הסנפה של אנטי דכאונים, הסיבה היא פשוטה ועניינית למדי, זה פשוט לא מספק שום תחושת הנאה.

במוסף השבת של ידיעות אחרונות, בדף האחורי, תוכלו למצוא כתבה קצרה על עלייתה והצלחתה המטאורית של אפליקציה חדשה: טלאגרס. קשה לי להבין את ההתעסקות בשאלת הלגליזאציה, בכל פינת רחוב נמכר אלכוהול וממוקם דוכן הימורים, מי שסובל מהתמכרות יסבול ממנה אם היא תהיה חוקית או לא. פורטוגל היא המדינה היחידה בעולם שכל סוגי הסמים והשימוש בהם הם חוקיים והמשאבים הכספיים מושקעים במקום לאכיפה, לחינוך ולמניעה.

 

יש פתרון להתמכרות

כאן אנחנו מגיעים בעיני לנקודה המרכזית בכל מה שקשור לפתרון בעיית ההתמכרות ואלו החדשות הטובות: יש פתרון!

התמכרות פוגעת לרוב ברגישים ביותר שבנינו, לאלו שספגו ועברו טראומות ופגיעות שונות.

מטופל שמגיע בשלב שהוא סובל מהתמכרות, זקוק לאיבחון מדוייק ולטיפול שיענה על הצורך ורמת הטיפול הנדרשת. טיפול מערכתי כולל לרוב:

טיפול רגשי אישי עם מטפל מקצועי בתחום. טיפול מערכתי ומותאם לצרכי המטופל. יש מעט מאד מטפלים בארץ שהוכשרו באופן ספציפי לטפל בהתמכרויות, זהו תחום פרוץ שככל שהצורך אליו עולה, כך צצים המתימרים לטפל בו.

כמו ברפואה גם בטיפול חשובה ביותר המומחיות וההבנה לעומק של התחום המסויים בו אנו מטפלים. תסכימו איתי שלא יעלה על הדעת שרופא עיניים ימצא לנכון לטפל במטופל שזקוק לאורטפד.

איבחון וטיפול פסיכיאטרי. הכרחי להגיע לפסיכיאטר מומחה בטיפול בהתמכרויות. ישנם מטופלים ומצבים מסוימים בהם ניתן להצליח בתהליך הטיפולי ללא טיפול תרופתי.

טיפול קבוצתי. בעיני קבוצות התמיכה העצמית בקהילה מטעם מכורים אנונימים, הן המתאימות והאפקטיביות ביותר.

הן זמינות לאורך כל ימות השבוע ובכל שעות היום, הן ללא עלות, הן משלבות גם התיחסות רוחנית וגם פרקטית לבעיית ההתמכרות. אחד הקשיים הגדולים ביותר הוא להתנתק מאנשים, מקומות וסיטואציות בהן מי שסובל מהתמכרות מועד יותר לחזרה לשימוש.

הקבוצות יוצרות אלטרנטיבה מידית ומענה לקושי הזה. השילוב בינם לבין טיפול פרטני מוכיח את עצמו כשילוב מנצח.

טיפול משפחתי, הדרכה וליווי של המשפחה הוא חלק משמעותי ביותר בתהליך ההחלמה. התמכרות משפיעה, שואבת וסוחפת את הסביבה הקרובה. בתהליך הטיפול המועיל ביותר כרוך גם בשינויים של דפוסי התנהגות של המשפחות והקרובים. פעילות גופנית ותזונה. “נפש בריאה בגוף בריא”.

 

ההחלמה מההתמכרות

תהליכי החלמה הם מאתגרים ועם זאת מתגמלים. התמכרות היא כמו סכרת ולא ניתן להעלים אותה, עם זאת ועם טיפול נכון ואיכותי, אפשר לחיות איתה ובמודעות אליה, חיים בריאים ומאושרים.

לאורך השנים אני מלווה מטופלים שהפכו ושינו את חייהם מקצה לקצה. אנשים יפים מבפנים ומבחוץ, את חלקם אתם מכירים ולא מעלים על דעתכם שזה יכולים להיות הם.

מדי יום ביומו אני נפעמת ונרגשת מהכוחות ועוצמות הריפוי שיש באלו שיש לי את הכבוד לעבור איתם את מסע ההחלמה.

“אם זה היה סרטן, לא הייתם נותנים לזה להתדרדר” כתוב על הלוגו של הבטי פורד סנטר, אחד ממרכזי הגמילה הידועים ביותר. בואו ננסה לעצור את ההתדרדרות גם אנחנו.

 

שתפו אם אהבתם

סגירת תפריט
דילוג לתוכן