מאת: אורנית ויינשטוק, מומחית לטיפול בהתמכרויות
המכורים החדשים
מה משותף לרבים מהמצליחנים? לעורך דין ידוע, לאיש עסקים ממולח, לרופא מנתח במשרה בכירה, לסגן אלוף בעמדה של קבלת החלטות, למהנדסת מחשבים, בעלת עסק עצמאי בתחום ההיי-טק ולשחקן תיאטרון שזכה בתפקידים ראשיים רבים?
כולם סובלים מהתמכרות. המכורים של שנות האלפיים הם כמונו ואנחנו עוברים על ידם יום יום ברחוב ולא מעלים על דעתנו עד כמה בעיית ההתמכרות שכיחה ורצינית.
עושה הרושם כי אורח החיים הניו יורקי הגיע לתל אביב: הימורים, קוקאין, אלכוהול, גראס, כדורי הרגעה.
אלו הן חלק מההתמכרויות שבגינן אנשים מצליחנים וידועים הגיעו לטיפול, לאחר שהגיעו לבסוף למסקנה שההתמכרות לא תחלוף לבד.
אך בעוד שבארצות הברית, מוסדות וטיפולי גמילה הם מקור לגאווה, בארץ, עדיין יושבת בראש הסטיגמה של הנרקומן בתחנה המרכזית, למרות שזאת כבר מזמן פשטה את הרגל.
מכורים רבים נמצאים בשעות היום בתפקוד גבוה
הם בעלי משפחה, המעגל החברתי שלהם הוא רחב, הם בעלי נכסים, ההישגים המקצועיים שבאמתחתם רבים, ופעמים רבות הם הרבה מעל הממוצע.
ובכל זאת קיים בהם צד נחבא, מוצנע ולא ידוע.
צד אפל, רווי בסודות, במניפולציות, בהיעלמויות ובהתנהגויות בלתי מוסברות.
הצד הנחבא הזה מהווה עולם שלם של הונאה כלפי חוץ, הסביבה, וכלפי פנים, המכור עצמו.
יכולתם של המכורים לשלוט ולנהל היבטים שונים בחייהם כגון ניהול וניתוב האנשים הקרובים אליהם היא לעיתים די מרשימה.
אך שליטה זו משמשת כמעין הסוואה, שבאה לטשטש את חוסר היכולת שלהם להיות בשליטה על ההתמכרות.
לעומת החזות הגלויה שלהם, במערך ההתמכרותי הם חסרי שליטה פנימית, מאבדים את האחיזה בערכים שהחזיקו בעבר, ולאט לאט הם מוצאים את עצמם נטולי יכולת לחיות על פי הסטנדרטים של עצמם.
ככל שההתמכרות הולכת ומחמירה כך גם מערך הלחצים שהמכור מפעיל כלפי עצמו על מנת לתפקד בצורה טובה יותר.
מערך לחצים זה מופעל גם על הסביבה, שלרוב נתפס על ידם כהתנהגות פרפקציוניסטית.
זהו סוג של פיצוי שמתופעל מתוך מערך נרחב של רגשות, בין השאר הבושה והאשם שהמכורים חווים כתוצאה מההתמכרות.
מערך הלחצים מגדיל את הקיטוב בין שני העולמות: הגלוי והמסווה.
למה בסוף מגיעים לטיפול?
התמכרות היא פרוגרסיבית והשפעותיה לאורך זמן הולכות ומחמירות.
אותם אנשים שהחזיקו במערך חיצוני הדורש מהם הפעלת כל המשאבים שבידיהם על מנת לשרוד, מוצאים כי מה שפעם ניתן היה עדיין לשליטה ולטשטוש, בהדרגה מתחיל לצוף ולחלחל גם לתוך תמונת החיים הלכאורה "מושלמת".
גם בני המשפחה סובלים מתוצרי לוואי של ההתמכרות.
ההשפעות עליהם, כמו על המכור עצמו, הולכות ומחמירות. תחושה פנימית המלווה את בני המשפחה היא שמשהו פה לא בסדר.
הרבה פעמים הם לא יודעים למקד או לשים את האצבע על הדבר עצמו, אך ברור להם שהחיים בבית אינם תקינים, קיימת מעין תחושה של חוסר נוכחות רגשית, קהות.
זהו מערך מאוד מתעתע שכן, על פניו יש הכל, ולמרות זאת מה שבאמת חשוב לא קיים.
אחת מהתוצאות היחסית מיידיות של התמכרות היא הימנעות מקשר אינטימי וקרוב.
הקרובים אל המכור
הקרובים אל המכור הם אלה שלרוב מזהים ראשונים את השוני שמתחיל להתחולל.
גם אם עם הזמן מתחילות להתחבר החתיכות בפאזל וניתן לראות את התמונה בצורה ברורה ושלמה יותר, לרוב, הנטייה המשפחתית היא להעדיף להגדיר את זה כמשהו אחר מאשר התמכרות.
הנטייה הטבעית והמובנת, היא להמשיך ולנסות לנהל חיים לכאורה נורמאליים, למרות הידיעה שהפיצוץ הוא רק עניין של זמן.
כי בינינו, מי מאיתנו רוצה להודות שתהליך כה הרסני קורה לו או לבן משפחתו?
ההחלטה להגיע לטיפול לרוב מונעת מההכרה של בני המשפחה שלא חשוב איך קוראים לזה, ככה אי אפשר להמשיך. תקופות המשבר מתחילות להופיע באופן תכוף הרבה יותר.
והסבל של הסובבים הולך ומתעצם.
גם ההשפעה על המכור הולכת ונהיית יותר ויותר בולטת לעין, אך לצערנו, הוא בשלב זה, לרוב עדיין יעדיף לשמור על הקיים.
ברבים מהמקרים, בני המשפחה הם אלו שיוצרים את הקשר הראשוני, וכמעט תמיד מופתעים מהתפיסה המקצועית, שמומלץ מפגש גם איתם.
ברבים מהמקרים המוטיבציה של המטופל להגיע לטיפול היא בתחילה מוטיבציה חיצונית, כלומר, מושפעת מסביבתו, ולכן חשוב שבני המשפחה יבינו עד כמה הם אוחזים במפתח להגעה למצב טוב יותר של המכור, עד כמה השפעתם רבה ועד כמה הם משחקים תפקיד ראשי ב-"תיאטרון החיים" הזה.
עם הזמן אנו מצפים להתפתחות מוטיבציה פנימית של המכור, אשר תוביל להחלמה.
תהליך הגמילה מהתמכרויות
תהליך הטיפול בהתמכרויות הוא מערכתי ומשלב מפגשים של בני המשפחה ושל הסובל מההתמכרות. לפי תפיסתנו, הטיפול הטוב ביותר מתבצע על ידי אנשי מקצוע שונים, הנמצאים בתקשורת אחד עם השני, בתיאום ובשיתוף פעולה מלא, מתוך הבנה שמה שיקדם את התהליך, לפחות בתחילתו, היא הדינאמיקה שבמערך המשפחתי.
למרבה ההפתעה, הניתוק ממושא ההתמכרות הוא החלק המזערי בתהליך הטיפול, גם במקרים של התמכרויות התנהגותיות, לדוגמא אלכוהול או גראס, וגם בהתמכרות להימורים. ההסתגלות לחיים ללא שימוש, שינוי דרכי החשיבה, פיתוח דרכי התמודדות בריאות והיכולת לתקשר ולבטא קשיים, הם החלק המשמעותי.
מכורים רגילים לנהל את כל "ענייניהם" בכוחות עצמם.
עצם המפגש עם דמות שאיתה חולקים, מתייעצים ומאפשרים היקשרות אמתית ועמוקה, מחייבת כבר בשלב הראשוני שינוי דפוס זה.
התהליך ברובו הגדול, מבוסס על צבירת מודעות ותובנות לגבי הקושי, החסך או הבעיה הרגשית שהובילה לתחילת השימוש ועל מה פיצתה או חיפתה ההתמכרות וכיצד אפשר למלא ולשקם את החסר, בדרכים בריאות.
קשה להעריך את טווח הזמן והאינטנסיביות של התהליך, אך במהלכו ובסופו עצמאותו של המכור חוזרת לידיו, תוך תקשורת מתמדת עם מערך התמיכה המורכב מבני משפחה, מטפלים, חברים, והאדם עצמו, החופשי מהתלות.